מרץ 2015

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001023513#fromelement=hp_folders_829

דירוג "גלובס DUNS 100": עורכי דין מובילים בישראל

דירוג הנישות השנתי של "גלובס DUN'S 100", המתפרסם היום (א'), מעיד שלמרות המגמה של התעצמות משרדי הענק של עורכי הדין, עדיין קיימים תחומים שבהם משרדים קטנים יותר משחקים תפקיד מרכזי. בתחרות בין המשרדים הגדולים שמר "גולדפרב-זליגמן" על הבכורה מבחינת כמות דירוגי הנישות – 24 – שבהן הוא מדורג.

בכל תחום מדורגים המשרדים בשלוש קבוצות איכות: "מוביל", "בולט" ו-"ידוע". הדירוג נערך על-סמך חומרים שמתקבלים מן המשרדים, לרבות רשימת הלקוחות, עורכי-הדין העוסקים בכל תחום, ותק השותפים המובילים, מידע על פסקי-דין תקדימיים, פגישות עם בכירים במשרדים, ראיונות עם לקוחות בולטים ועוד.

מיקומו של משרד גולדפרב בראש דירוג הנישות, מעיד שהכמות אינה מעידה בהכרח על האיכות. דווקא גולדפרב, שהתכווץ ב-18 עורכי-דין ממצבת המועסקים בשורותיו בשנה האחרונה, ביצר את מעמדו בראש בדירוג הנישות. גולדפרב דורג כמשרד "מוביל" ב-19 קטגוריות מתוך 24 שבהן דורג, לרבות בתחומים: הסדרי-חוב, קרנות השקעה, בנקאות ומימון, נדל"ן, שוק ההון, תובענות ייצוגיות, ליטיגציה מסחרית, דיני מסים, מיזוגים ורכישות ועוד.

המשרד הגדול בישראל, הרצוג-פוקס-נאמן, דורג כ"מוביל" ב-19 תחומים, לרבות: דיני מסים, איכות הסביבה, הסדרי-חוב, בנקאות ומימון, נדל"ן, שוק ההון, תובענות ייצוגיות, תקשורת, ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, אנרגיה ותשתיות ועוד.

"פישר-בכר" דורג כ"מוביל" ב-16 תחומים כולל: קרנות השקעה, בנקאות ומימון, נדל"ן, שוק ההון, ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, אנרגיה ותשתיות, מסחרי בינלאומי, הגבלים עסקיים ועוד.

המשרד החמישי בגודלו בישראל, יגאל ארנון, דורג כ"מוביל" ב-16 תחומים, בהם: משפט מנהלי, מיזוגים ורכישות, ליטיגציה מסחרית, תובענות ייצוגיות, שוק הון, בנקאות ומימון, נדל"ן, היי-טק, מסחרי בינלאומי, ביטוח, מימון פרויקטים, תשתיות ואנרגיה, לקוחות פרטיים ונאמנויות, קרנות השקעה.

פחות מיזוגים גדולים ויותר מיזוגים קטנים

בחזית המיזוגים בין משרדי עוה"ד הבולטים, שנת 2014 הייתה שנה רגועה יחסית לשנים האחרונות. המיזוג הבולט ביותר אשתקד היה המיזוג של משרד "תדמור-פרופ' יובל לוי". המשרד הממוזג, המונה 85 עורכי-דין, זכה ל-12 דירוגים, כולל דירוגים בקטגוריה "בולט" בתחומים: איכות הסביבה, מימון פרוייקטים, אנרגיה ותשתיות; משפט מנהלי, ודיני התחרות וההגבלים עסקיים.

בשנה האחרונה נרשמו גם מספר מיזוגים "קטנים". כלומר, משרדי ענק שמזגו לתוכם משרדי בוטיק. הרצוג אימץ לשורותיו את משרד בר-צבי-את-בן-דב, שהתמחה בתחום מחירי ההעברה (תת-התמחות במיסוי בינלאומי). משרד שבלת מיזג לשורותיו את משרד ישראלי-בן-צבי, שהתמחה בתחום ההיי-טק, ושמנה עד למיזוג שני שותפים וארבעה עורכי-דין.

במקביל המשיכה אשתקד המגמה של הקמת משרדי בוטיק על-ידי פורשי משרדים מוכרים. משרד בוטיק כזה, הקים עו"ד ניצן הירש-פלק, שהיה ראש מחלקת הטכנולוגיה בפירמת "גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג" ופרש יחד עם קבוצה של עורכי דין ממחלקתו וממחלקת המסים של המשרד. הקבוצה הקימה את משרד H-F&Co. בתחום הליטיגציה, ייסד עו"ד ירון קוסטליץ, שהיה שותף במשרדו של עו"ד יעקב וינרוט, משרד משלו. משרד נוסף של פורשי משרד מוכר, שזכה להתברג לדירוג הנישות לראשונה (בתחום התכנון והבנייה), הוא משרד שפיצר-שמחיוף, ששני מקימיו הם פורשי ש. הורוביץ.

שנה סוערת בתחומי המסים ודיני התחרות

המשרדים העוסקים בתחום דיני התחרות וההגבלים העסקיים, זכו לשפע של עבודה בשנה החולפת. שני חוקים חדשים השפיעו על התחום משמעותית ב-2014 – "חוק הריכוזיות", ו"חוק המזון" כפי שהם מכונים בתקשורת. חוק הריכוזיות שחוקק אשתקד, קובע כי קבוצה המחזיקה בחברה ריאלית משמעותית וגם בגוף פיננסי משמעותי תיאלץ למכור את החזקותיה באחד מן השניים בתוך חמש שנים.

גוף פיננסי משמעותי משמעו גוף פיננסי דוגמת בנק או חברת ביטוח, ששווי נכסיו מעל 40 מיליארד שקל. בנוסף, מחיל החוק מגבלות על האפשרות להחזיק ב"פירמידות" שליטה באשכול-חברות בן יותר משתי שכבות. חוק המזון מגביל, בין היתר, את יכולתן של רשתות-שיווק לפתוח סניפים רבים באותו אזור, ומתערב בהסדרים שונים ביחסים בין קמעונאים לספקיהם.

בתחום ההגבלים העסקיים, המהלך הדרמטי של השנה החולפת היה הכרזת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, על חזרתו בו מטיוטת הצו המוסכם שהושג עם קבוצות דלק ונובל אנרג'י, בעניין החזקותיהם בשותפויות הגז הטבעי "תמר" ו"לוויתן". מהלך זה הוביל לפתיחה מחודשת של המו"מ שמוקפא לפי שעה, באשר לעתיד שותפויות הגז, וזכה לתגובות נסערות בעד ונגד.

מבחינת משרדי עוה"ד, ככל שרשות ההגבלים העסקיים נעשית לרגולטור משמעותי ומשפיע יותר במשק, ונראה שהיא הולכת ונעשית כזאת, כך יידרשו יותר מומחים לדיני התחרות לעסקים הנדרשים להתנהל מול רשות ההגבלים. כך שלשחקנים המובילים בתחום לא תחסר פרסנה בקרוב. בתחום זה דורגו בקטגוריה "מוביל" משרדי אגמון, וינשטוק-זקלר, מיתר, פישר ותדמור-יובל לוי (שהתמזג בדצמבר 2014).

גם בתחום המסים לא חסרה עבודה בשנה האחרונה. המגמה העולמית של ירידת הסודיות הבנקאית, נוהל "גילוי מרצון" החדש שעליו הכריזה רשות המסים, השערוריות הפליליות והציבוריות של השנה החולפת, כגון פרשות UBS-שווייץ ושערוריית "סוויס-ליקס" הגבירו את כמות הפונים למחלקות המסים במשרדים השונים, וגם גיוונו את תמהיל הלקוחות.

אם עד לאחרונה, משרדי היוקרה התל-אביביים נהגו לקבל (בהכללה) לקוחות מעונבים בגיל העמידה, המבקשים תכנון-מס שנועד להפחתת חבות המס של עסקיהם; היום המשרדים מתמודדים עם סוג לקוחות שונה לגמרי – אנשים מן היישוב, שאינם בהכרח בעלי עסקים חובקי עולם, חלקם מבוגרים מאוד, המחזיקים זה עשורים רבים חשבון סודי בשווייץ או במקום אחר, ומבקשים לדווח עליו לרשות המסים במסגרת הליך "גילוי מרצון", בטרם ימצאו עצמם חשופים במרכז "פרשת-הבנק-השווייצרי" הבאה.

עוד גורמים שעשויים להשפיע על עורכי-הדין בתחום המסים בעת הקרובה: יוזמתו של שר האוצר המיועד, משה כחלון בנושא מס הירושה, שאם תהפוך למציאות, היא תעשיר את עורכי-הדין ואולי, אם תצלח, גם את קופת המדינה; החלטה על הארכת תוקפו של נוהל הגילוי מרצון ע"י רשות המסים בספטמבר הקרוב; הגברת הרגולציה והמשך הקשחת התנאים ע"י בנקים שווייצריים כלפי לקוחות ישראלים; האמנות הבינל' החדשות הרבות לנושאי מס ומניעת הלבנת ההון – המאפשרות החלפת מידע אוטומטית בין רשויות במדינות השונות על חשבונות בנק המתנהלים ברחבי העולם.

המשרדים שדורגו כ"מובילים" בתחום המסים מתחלקים שווה בשווה בין משרדי בוטיק למשרדי ענק. משרדי הבוטיק המובילים הם: עו"ד אודי ברזלי, משרד אלתר, משרד מאיר מזרחי, ומשרד שקל; משרדי הענק הם: גולדפרב-זליגמן, גורניצקי, מיתר והרצוג.

בין פרשות שחיתות לאקזיטים

ישראל היא יצור ייחודי – מדינה שיודעת לפרוח בשלל צבעים תוך כדי שהיא נרקבת עד שורש. 2014 הייתה שנת שיא בתחום החקירות בחשדות לשחיתות שלטונית, ומנגד, שנת שיא של אקזיטים וגיוסי הון על-ידי סטארט-אפים. מבחינת משרדי עורכי-הדין, שתי התופעות מייצרות לקוחות.

לפי קצב פתיחת החקירות בפרשות שחיתות גדולות בחודשים האחרונים, נראה שגם בתחום הצווארון-הלבן לא תחסר השנה עבודה ופרנסה. בין הפרשות הבולטות היו – תיק 242 ("פרשת פאינה/ישראל ביתנו"); פרשת השחיתות לכאורה הגדולה (שכבר ירדה מעט מהכותרות) בעיריית רמת-גן; פרשת החשדות לניגוד-עניינים ברשות-מקרקעי-ישראל; החקירה המחודשת בפרשת סימנס-חברת החשמל; פרשת הרב פינטו; החקירה בנמל אשדוד, ועוד ועוד – נדמה שאין סוף לזרם הפרשיות בתחום הפורח של צווארון-לבן. והפרשות הולכות ונעשות גדולות ומסובכות יותר, ומערבות חשודים רבים יותר.

הנה כמה משרדי עורכי-דין שצפויים להכין לימונדה מן הלימון הלאומי החמצמץ הזה. משרדים אלו דורגו כ"מובילים" בתחום הצווארון-הלבן: ד"ר י. וינרוט, גולדפרב-זליגמן, גיורא אדרת, הרצוג-פוקס, כספי, שינמן-נגב-ניב.

ומנגד – מן הצד המואר של הרחוב הישראלי, תחום ההיי-טק חווה שנה מתוקה מדבש. אם מגמות ההווה ימשיכו כפי שהן, הרי שגם מחלקות ההיי-טק והמיזוגים והרכישות במשרדים השונים ימשיכו להיות עסוקות מאוד. 2014 הייתה שנת שיא להיי-טק הישראלי, עם אקזיטים שהסתכמו בכ-15 מיליארד דולר, כמעט כפול מהשנה שלפניה. גם במדד של גיוסי ההון, 2014 נראתה ישראל טוב מתמיד. במהלך השנה גייסו 688 סטארט-אפים ישראליים כ-3.4 מיליארד דולר, לעומת 2.3 מיליארד דולר ב-2013.

המשרדים שדורגו כ"מובילים" בתחום ההיי-טק הם: גולדפרב-זליגמן, גרוס, הרצוג-פוקס, יגאל ארנון, מיתר, נשיץ-ברנדס-אמיר, עמית-פולק-מטלון ושבלת.

הסיכון של משרדי הבוטיק

למרות הדיבורים על "הצפת המקצוע", נראה שלעורכי-הדין כמעט תמיד יש פרנסה. עובדה, אפילו שכר עורכי-הדין הולך ועולה בממוצע. בעיתות פריחה ישנם גיוסי הון, הנפקות (למרות המשבר החריג בבורסה בת"א בשנים האחרונות), עסקאות היי-טק, מיזוגים ורכישות, תכנון ובנייה ועוד. בתקופת השפל הכלכלי, "פורחים" להם תחומי עיסוק אחרים, כגון פירוקים והסדרי-חוב. תחום הליטיגציה נתפס כיציב כמעט בכל מצב – יריבויות תמיד יהיו.

במובן של המטוטלת הכלכלית, נראה, שמשרדים גדולים מפזרים היטב את הסיכונים על פני תחומי העיסוק השונים, ומצליחים לשמור על יציבות יחסית. זה מסביר גם את הנתון שפורסם לאחרונה, שלפיו שכר עורכי-הדין במשרדים הגדולים עלה בשיעור של בין 4% ל-6% ב-2014, בעוד במשרדים קטנים, שבהם השכר נמוך משמעותית ממילא, ירד השכר הממוצע של עורכי-הדין ב-2%.

השנה נוספו מספר משרדים חדשים לדירוג, בינהם המשרדים אמיר טיטונוביץ ונקדימון קיסר, אשר נכנסו לדירוג נישת לשון הרע.